undefined

הסיפור שלנו

שמי Ilse Jochems, אני בת 23. למדתי באוניברסיטת HAS למדע שימושי, ואחרי שסיימתי ללמוד, הצטרפתי למשתלת העצים של המשפחה שלי, אז עכשיו אני עובדת כאן, ומלמדת במשרה חלקית בחינוך המקצועי (VMBO), אז אני מלמדת תלמידים בגילאי 12 עד 16 על המגזר הירוק.

 מדובר במשתלת מיכלים שמשתרעת על שטח של 10 הקטאר, ומגדלת בעיקר לבנין, הֶבֶּה, מחטניים ועשבים. מגוון רחב של זנים. בנוסף, לדוד שלי יש משתלה בכפר סמוך, ולשתי המשתלות שלנו ביחד יש חברת מסחר בשם ‎About Plants Zundert b.v.‎. About Plants Zundert b.v.‎ סוחרת במוצרים שלנו ובמוצרים של משתלות נוספות מהאזור, מה שמאפשר לנו להבטיח סחר יומי שוטף, ומגדיל עוד יותר את קו המוצרים שלנו. רוב הלקוחות שלנו הם מרכזי גינון ומעצבי גינות, בהולנד ובחו"ל.

למה החלטת להצטרף לעסק המשפחתי?

לדעתי, תמיד אהבתי את המשתלה. מגיל צעיר מאוד, ביליתי זמן במשתלה כשהייתי בבית אחרי הלימודים או בחגים, ובניתי בקתות מארגזים בחממה. בגיל 13-14 התחלתי לעזור בשבתות ובחופשות מהלימודים. בערך באמצע הלימודים שלי בבית הספר התיכון, קיבלתי החלטה ללמוד גינון וחקלאות באדמה פורייה, ואז בחרתי בעצם בצמחים. עד הסמסטר האחרון שלי באוניברסיטת HAS הייתי אמורה להצטרף לעסק המשפחתי מיד בסיום הלימודים, אבל אז לכדה את תשומת לבי הודעה בדואר אלקטרוני, על הזדמנות להיות מורה, שמאוד משכה אותי. עכשיו אני מורה במשרה חלקית, ואני ממש אוהבת את זה, לגרום לילדים להתלהב מנושאים ירוקים, כמו ריבוי צמחים, עיצוב גינות, עבודה כמוכרי פרחים והנושא של צמחים באופן כללי, אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה במשרה מלאה…אני שמחה שאפשר חצי-חצי. ולבסוף, התכנית שלי היא התמסרות מלאה למשתלה ופרישה מהלימוד בבית הספר, זה מה שאני באמת רוצה. אבל טוב לרכוש ניסיון, לעבוד בשביל מישהו אחר, להכיר אנשים חדשים וללמוד דברים חדשים. זה גם לא אומר שאפסיק לגמרי ללמד. אני מקווה שבעתיד אלמד בכיתה משלי, במשתלת העצים שלנו, תלמידים בכל מיני גילאים.


מהשנה הבאה (2022) אלמד יומיים וחצי בשבוע לכל היותר, ושאר הזמן אעבוד בבית, במשתלה. גם אחי הקטן מגיע הביתה, היום הוא מעצב גינות, אבל הוא ואני ננהל את המשתלה ביחד בעתיד. עדיין יש לנו הרבה דברים להחליט עליהם, למשל החלוקה של עומס העבודה. אבל הוא בהחלט לא הסוג שנשאר בבית, אז יכול להיות שחלק מהעבודה במשרד תעבור אליי באופן אוטומטי, אבל נראה. עם הידע שלי, יכול להיות גם שאנהל את ענייני הייצור. גם זה מאוד מעניין אותי. אבל באמת, כמו שאני רואה איך אימא ואבא מנהלים עכשיו את העסק, זה יותר מדי בשביל אדם אחד, לנהל את הייצור והכספים והמכירות וכל השאר. אז נתחלק בזה.

schermafbeelding_2021-04-28_om_09.56.08.jpg (copy)

מה היה הדבר הראשון ששיניתם? ולמה?

כמורה, אני רואה ממקור ראשון שלא יהיו לנו מספיק אנשים במגזר הירוק בעתיד הקרוב. שנים שלא עבדו במשתלה שלנו אף צעירים. עכשיו יש לי קבוצה של 15 בני-נוער, שמגיעים בשבתות, ולא, הם אפילו לא לומדים גינון. יש תלמיד שרוצה להיות אח, נגר ואפילו ספר! לדעתי צריך לתת לנוער לחוות את העבודה במשתלה. הם צריכים לדעת איך זה, אחרת לא נצליח להביא אנשים. יש הרבה דעות קדומות נגד המגזר הירוק. אנשים חושבים שאנחנו כל היום עובדים בחוץ, בקור ובגשם, באדמה עם בוץ עד הברכיים. או אנשים שאומרים שהם אוהבים 'ירוק' אבל פוחדים מחרקים – רוב החרקים מאוד טובים בעצם, אתם יודעים!

עם TreePort, התאגדות המשתלות באזור שלנו, התחלנו בקיץ שעבר את הקמפיין "Groen; Zeker doen!" (ירוק על בטוח) ראיינו והסרטנו חמישה-עשר אנשי מקצוע צעירים שעובדים במגזר הירוק, ולא רק מגדלים צעירים. אנחנו רוצים להציג את כל ההיבטים של המגזר הירוק, שהוא הרבה יותר מ'רק צמחים'. יש בו טכנולוגיה, אוטומציה ומיכון, חדשנות, שיווק, מכירות...כל אלה מהווים חלק מהעבודה 'בירוק', ולא הרבה מבינים את זה. זה מה שאנחנו רוצים לשנות. אנחנו צריכים להגיע ליותר צעירים שמתעניינים במגזר שלנו.

ומה שקשור יותר למשתלה ולתהליכים העסקיים שלנו: יש כמה דברים שהתחלתי לשפר, לאט. דברים קטנים יחסית, שהתגובה הראשונה של אבא אליהם היא בדרך כלל "לא, זה לא טוב", אבל אז אנחנו מנסים את זה, וזה גורם לנו לעבוד קצת יותר יעיל, למשל סידור מחדש של האולם שבו אנחנו מכינים הזמנות. אחר כך אבא יודה שבעצם, כן, ככה זה עובד יותר טוב. כבר יש לנו תעודת MPSA+‎, ואני עובדת כדי להשיג תעודת איכות של MPS-GAP, אז בקרוב תתקיים ביקורת בשביל זה. אלה דברים שאולי ההורים שלי לא חשבו עליהם בעבר, אבל צריך אותם לעתיד.

schermafbeelding_2021-04-28_om_09.56.08.jpg (copy1)

מה צופן העתיד?

לדעתי עוד יש לאן להתרחב קצת, להמשיך ולגדל את העסק. אבא היה אומר שהוא לא רוצה להתרחב, אבל הוא רק נכנס לחדר, ושמעת אותו, ועכשיו הוא אומר שהוא רוצה לגדול. באוניברסיטת HAS לימדו אותי שבעסק כמו שלנו, מי שלא משתפר, מידרדר. אז אני שמחה שאבא שינה כנראה את דעתו! אני צופה הרבה שיחות על העתיד בשנה הקרובה, בייחוד כשאחי, Ruud, יחזור הביתה. ההורים שלי כבר מערבים אותי בפרויקטים הגדולים. למשל, אנחנו רוצים לבנות מחסן חדש, אז אנחנו עוברים ביחד על התכניות של האדריכל. אבא ואימא בנו את העסק מאפס, אז קשה להם לשחרר; לאבא יותר מאשר לאימא. אבל עם תקשורת פתוחה ושיח, אני בטוחה שנסתדר.

בעתיד, אני רוצה גם לשמור על קו מוצרים מושך ככל האפשר. יש לנו לא מעט צמחים מיוחדים ומוגנים בפטנט, זנים שאי אפשר למצוא בקלות בשום מקום אחר. אולי נצטרך לעבור על המבחר הקיים שלנו ואולי לבצע כמה שינויים. נגיד, יש לנו 30 זנים של לבנין, צריך לשמור את כל ה-30? אולי נצליח להוסיף משהו אחר, חדש ומרגש. התקווה או החלום הכי גדולים שלי הם ליצור זן צמחים משלי ולשווק אותו. זה יהיה נפלא.

naar_boven.jpg (copy)
nl kaart (copy) foto5 (copy)

Ilse Jochems, 23, דור שני

משתלה: Jochems-Van Opstal, הולנד

"עדיין יש לנו הרבה דברים להחליט עליהם, למשל החלוקה של עומס העבודה."

".jpg (copy2)
kruis-zwart.png (copy1)
foto5 (copy)
".jpg (copy2)

"עדיין יש לנו הרבה דברים להחליט עליהם, למשל החלוקה של עומס העבודה."

nl kaart (copy)

משתלה: Jochems-Van Opstal, הולנד

Ilse Jochems, 23, דור שני

הסיפור שלנו

שמי Ilse Jochems, אני בת 23. למדתי באוניברסיטת HAS למדע שימושי, ואחרי שסיימתי ללמוד, הצטרפתי למשתלת העצים של המשפחה שלי, אז עכשיו אני עובדת כאן, ומלמדת במשרה חלקית בחינוך המקצועי (VMBO), אז אני מלמדת תלמידים בגילאי 12 עד 16 על המגזר הירוק.

 מדובר במשתלת מיכלים שמשתרעת על שטח של 10 הקטאר, ומגדלת בעיקר לבנין, הֶבֶּה, מחטניים ועשבים. מגוון רחב של זנים. בנוסף, לדוד שלי יש משתלה בכפר סמוך, ולשתי המשתלות שלנו ביחד יש חברת מסחר בשם ‎About Plants Zundert b.v.‎. About Plants Zundert b.v.‎ סוחרת במוצרים שלנו ובמוצרים של משתלות נוספות מהאזור, מה שמאפשר לנו להבטיח סחר יומי שוטף, ומגדיל עוד יותר את קו המוצרים שלנו. רוב הלקוחות שלנו הם מרכזי גינון ומעצבי גינות, בהולנד ובחו"ל.

undefined

למה החלטת להצטרף לעסק המשפחתי?

לדעתי, תמיד אהבתי את המשתלה. מגיל צעיר מאוד, ביליתי זמן במשתלה כשהייתי בבית אחרי הלימודים או בחגים, ובניתי בקתות מארגזים בחממה. בגיל 13-14 התחלתי לעזור בשבתות ובחופשות מהלימודים. בערך באמצע הלימודים שלי בבית הספר התיכון, קיבלתי החלטה ללמוד גינון וחקלאות באדמה פורייה, ואז בחרתי בעצם בצמחים. עד הסמסטר האחרון שלי באוניברסיטת HAS הייתי אמורה להצטרף לעסק המשפחתי מיד בסיום הלימודים, אבל אז לכדה את תשומת לבי הודעה בדואר אלקטרוני, על הזדמנות להיות מורה, שמאוד משכה אותי. עכשיו אני מורה במשרה חלקית, ואני ממש אוהבת את זה, לגרום לילדים להתלהב מנושאים ירוקים, כמו ריבוי צמחים, עיצוב גינות, עבודה כמוכרי פרחים והנושא של צמחים באופן כללי, אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה במשרה מלאה…אני שמחה שאפשר חצי-חצי. ולבסוף, התכנית שלי היא התמסרות מלאה למשתלה ופרישה מהלימוד בבית הספר, זה מה שאני באמת רוצה. אבל טוב לרכוש ניסיון, לעבוד בשביל מישהו אחר, להכיר אנשים חדשים וללמוד דברים חדשים. זה גם לא אומר שאפסיק לגמרי ללמד. אני מקווה שבעתיד אלמד בכיתה משלי, במשתלת העצים שלנו, תלמידים בכל מיני גילאים.


מהשנה הבאה (2022) אלמד יומיים וחצי בשבוע לכל היותר, ושאר הזמן אעבוד בבית, במשתלה. גם אחי הקטן מגיע הביתה, היום הוא מעצב גינות, אבל הוא ואני ננהל את המשתלה ביחד בעתיד. עדיין יש לנו הרבה דברים להחליט עליהם, למשל החלוקה של עומס העבודה. אבל הוא בהחלט לא הסוג שנשאר בבית, אז יכול להיות שחלק מהעבודה במשרד תעבור אליי באופן אוטומטי, אבל נראה. עם הידע שלי, יכול להיות גם שאנהל את ענייני הייצור. גם זה מאוד מעניין אותי. אבל באמת, כמו שאני רואה איך אימא ואבא מנהלים עכשיו את העסק, זה יותר מדי בשביל אדם אחד, לנהל את הייצור והכספים והמכירות וכל השאר. אז נתחלק בזה.

schermafbeelding_2021-04-28_om_09.56.08.jpg (copy)

מה היה הדבר הראשון ששיניתם? ולמה?

כמורה, אני רואה ממקור ראשון שלא יהיו לנו מספיק אנשים במגזר הירוק בעתיד הקרוב. שנים שלא עבדו במשתלה שלנו אף צעירים. עכשיו יש לי קבוצה של 15 בני-נוער, שמגיעים בשבתות, ולא, הם אפילו לא לומדים גינון. יש תלמיד שרוצה להיות אח, נגר ואפילו ספר! לדעתי צריך לתת לנוער לחוות את העבודה במשתלה. הם צריכים לדעת איך זה, אחרת לא נצליח להביא אנשים. יש הרבה דעות קדומות נגד המגזר הירוק. אנשים חושבים שאנחנו כל היום עובדים בחוץ, בקור ובגשם, באדמה עם בוץ עד הברכיים. או אנשים שאומרים שהם אוהבים 'ירוק' אבל פוחדים מחרקים – רוב החרקים מאוד טובים בעצם, אתם יודעים!

עם TreePort, התאגדות המשתלות באזור שלנו, התחלנו בקיץ שעבר את הקמפיין "Groen; Zeker doen!" (ירוק על בטוח) ראיינו והסרטנו חמישה-עשר אנשי מקצוע צעירים שעובדים במגזר הירוק, ולא רק מגדלים צעירים. אנחנו רוצים להציג את כל ההיבטים של המגזר הירוק, שהוא הרבה יותר מ'רק צמחים'. יש בו טכנולוגיה, אוטומציה ומיכון, חדשנות, שיווק, מכירות...כל אלה מהווים חלק מהעבודה 'בירוק', ולא הרבה מבינים את זה. זה מה שאנחנו רוצים לשנות. אנחנו צריכים להגיע ליותר צעירים שמתעניינים במגזר שלנו.

ומה שקשור יותר למשתלה ולתהליכים העסקיים שלנו: יש כמה דברים שהתחלתי לשפר, לאט. דברים קטנים יחסית, שהתגובה הראשונה של אבא אליהם היא בדרך כלל "לא, זה לא טוב", אבל אז אנחנו מנסים את זה, וזה גורם לנו לעבוד קצת יותר יעיל, למשל סידור מחדש של האולם שבו אנחנו מכינים הזמנות. אחר כך אבא יודה שבעצם, כן, ככה זה עובד יותר טוב. כבר יש לנו תעודת MPSA+‎, ואני עובדת כדי להשיג תעודת איכות של MPS-GAP, אז בקרוב תתקיים ביקורת בשביל זה. אלה דברים שאולי ההורים שלי לא חשבו עליהם בעבר, אבל צריך אותם לעתיד.

מה צופן העתיד?

schermafbeelding_2021-04-28_om_09.56.08.jpg (copy1)

לדעתי עוד יש לאן להתרחב קצת, להמשיך ולגדל את העסק. אבא היה אומר שהוא לא רוצה להתרחב, אבל הוא רק נכנס לחדר, ושמעת אותו, ועכשיו הוא אומר שהוא רוצה לגדול. באוניברסיטת HAS לימדו אותי שבעסק כמו שלנו, מי שלא משתפר, מידרדר. אז אני שמחה שאבא שינה כנראה את דעתו! אני צופה הרבה שיחות על העתיד בשנה הקרובה, בייחוד כשאחי, Ruud, יחזור הביתה. ההורים שלי כבר מערבים אותי בפרויקטים הגדולים. למשל, אנחנו רוצים לבנות מחסן חדש, אז אנחנו עוברים ביחד על התכניות של האדריכל. אבא ואימא בנו את העסק מאפס, אז קשה להם לשחרר; לאבא יותר מאשר לאימא. אבל עם תקשורת פתוחה ושיח, אני בטוחה שנסתדר.

בעתיד, אני רוצה גם לשמור על קו מוצרים מושך ככל האפשר. יש לנו לא מעט צמחים מיוחדים ומוגנים בפטנט, זנים שאי אפשר למצוא בקלות בשום מקום אחר. אולי נצטרך לעבור על המבחר הקיים שלנו ואולי לבצע כמה שינויים. נגיד, יש לנו 30 זנים של לבנין, צריך לשמור את כל ה-30? אולי נצליח להוסיף משהו אחר, חדש ומרגש. התקווה או החלום הכי גדולים שלי הם ליצור זן צמחים משלי ולשווק אותו. זה יהיה נפלא.

naar_boven.jpg (copy)
naar_boven.jpg (copy2)