הסיפור שלנו
אנחנו Cultius Gaxas, עסק משפחתי שכולל את אבא שלנו, Jordi Gaxas, בן 75, את אחי Xavier, בן 47, ואותי, Jordi, בן 49. אחי ואני הדור הראשון במשפחה שמתמסר ב-100% לייצור של צמחי נוי. אצל סבא שלי גידלו ירקות, ואבא שלי, במקום לעבור מירקות לפרחים גזומים, עבר לצמחים בעציצים. הצמחים בעציצים שלנו תמיד שווקו דרך @Corma, Cooperativa de Plantas Ornamentales del Maresme (קואופטריב Maresme לצמחי נוי), ברצלונה.
המשתלה נמצאת בין שטחי הרשויות המקומיות של Premià de Dalt ו-Vilassar de Mar, ומשתרעת על שטח של שלושה וחצי הקטאר. אנחנו מגדלים בעיקר צמחים פורחים: גרמית, פלרגוניום ופליציה. בנוסף, יש לנו צמחים פורחים לקיץ (פנטס, ענבל וקרוסנדרה), חלבלוב הדור לחג המולד, ובשלוש השנים האחרונות אנחנו מייצרים גם סוקולנטים וצמחים ירוקים.
למה החלטת להצטרף לעסק המשפחתי?
הבית של המשפחה תמיד היה בחווה עצמה. תמיד גרנו כאן, אז זה מה שתמיד הקיף אותנו. בהתחלה, כשהיינו ילדים, סבא גידל עגבניות, תפוחי אדמה, חסה – רק ירקות, כלומר. אחר כך עברנו לתחום של צמחי נוי, שבו אנחנו מעורבים מאז שהיינו ילדים, וגדלנו עם העסק. עבורנו, העסק הוא חלק מאורח החיים.
השוק הזה מרגש אותנו. לראות את כל התהליך, מהייחור, לראות אותם צומחים, את השתילה, צמיחת הצמח והתוצאה הסופית. מאוד מספק להגיע למוצר טוב, שהלקוח הסופי מרוצה ממנו. יש גאווה בעבודה שלך ברמה האישית.
מה היה הדבר הראשון ששיניתם? ולמה?
כשאחי ואני קיבלנו את העסק, היה ממש ברור לנו שכל העבודה הייתה מאוד פיזית, והיה ברור שצריך להתחיל למכן.
התחלנו במודרניזציה של מערכת ההשקיה, כי לא היו שסתומים סולנואידים. זה היה חיוני לקיצור שעות העבודה וכדי לתת לנו יותר שליטה ביבול. אז התחלנו להטמיע מערכות השקיה אוטומטיות, מכונות שתילה, ואחר כך מכונות להובלה של עגלות הצמחים במשתלה. והמשכנו בהמצאות, טוב, במודרניזציה, כדי להתייעל ולהצליח להפיק מוצר טוב יותר בפחות מאמץ.
מה העצה שלך למי ששוקלים להצטרף לעסק המשפחתי או לקבל אותו?
הייתי אומר להם שההחלטה להצטרף לעסק משפחתי במגזר הנוי צריכה להתקבל בהתלהבות ותשוקה, ולא רק מההיבט הכלכלי, כמו שאומרים. חוץ מהרווח הכלכלי האפשרי, צריך לזכור שאנחנו עובדים עם חומר חי, כך שאנו תורמים ליצירת הטבע, ולכן לריבוי הירוק בעולם, שהיום ספג הרבה נזקים. מבחינה כלכלית, אם פועלים מתוך התלהבות ומסירות, עם חזון עסקי טוב, בסוף משיגים את הכדאיות וההצלחה.
מה צופן העתיד?
החלום שלנו הוא שאנשים יותר יאהבו את הנוכחות של צמחים אצלם בבית, כי בסופו של דבר, צמחים בבית מוסיפים לו קצת מהטבע. זה אומר, כמובן, שנוכל להמשיך ולייצר יותר ויותר צמחים, עם התשואה הכלכלית מכך, שחיונית להמשך הצמיחה, ושנוכל לשמור על העסק המשפחתי שלנו.
אנחנו מבינים שעולם ירוק יותר משפיע על הערכים של אנשים. התקווה היא שאנשים יעצרו קצת, שלא נחשוב רק על צמיחה טכנולוגית, ושנוכל לחיות בסביבה טבעית יותר מאשר עכשיו.
צפויים לנו גם אתגרים בעתיד, למשל איתור של זנים חדשים ויצירה של אוספים חדשים. התחלנו בעיקר עם צמחים פורחים, ועכשיו יש לנו אוסף שלם של צמחים ירוקים וסוקולנטים, במסגרת המותג שלנו, @Crasascollection. יש לנו חשבון אינסטגרם, ואנחנו מקווים שזה יהפוך לקו צמחים לגידול בבית. צמחים ירוקים וסוקולנטים דקורטיביים ויפים, שלא מצריכים הרבה תחזוקה, צורכים מעט מים, וידידותיים יותר לסביבה. התקווה, ובמקביל האתגר, הם שהפרויקט יצליח, ושנוכל למלא את הבתים של כולם בצמחים, כדי להוסיף להם ירוק לחיים.
דורות: Father Jordi (באמצע) והבנים Jordi (משמאל) ו-Xavier Gaxas (מימין)
משתלה: Cultius Gaxas
"מאוד מספק להגיע למוצר טוב, שהלקוח הסופי מרוצה ממנו."
website
"מאוד מספק להגיע למוצר טוב, שהלקוח הסופי מרוצה ממנו."
משתלה: Cultius Gaxas
דורות: Father Jordi (באמצע) והבנים Jordi (משמאל) ו-Xavier Gaxas (מימין)
website
הסיפור שלנו
אנחנו Cultius Gaxas, עסק משפחתי שכולל את אבא שלנו, Jordi Gaxas, בן 75, את אחי Xavier, בן 47, ואותי, Jordi, בן 49. אחי ואני הדור הראשון במשפחה שמתמסר ב-100% לייצור של צמחי נוי. אצל סבא שלי גידלו ירקות, ואבא שלי, במקום לעבור מירקות לפרחים גזומים, עבר לצמחים בעציצים. הצמחים בעציצים שלנו תמיד שווקו דרך @Corma, Cooperativa de Plantas Ornamentales del Maresme (קואופטריב Maresme לצמחי נוי), ברצלונה.
המשתלה נמצאת בין שטחי הרשויות המקומיות של Premià de Dalt ו-Vilassar de Mar, ומשתרעת על שטח של שלושה וחצי הקטאר. אנחנו מגדלים בעיקר צמחים פורחים: גרמית, פלרגוניום ופליציה. בנוסף, יש לנו צמחים פורחים לקיץ (פנטס, ענבל וקרוסנדרה), חלבלוב הדור לחג המולד, ובשלוש השנים האחרונות אנחנו מייצרים גם סוקולנטים וצמחים ירוקים.
למה החלטת להצטרף לעסק המשפחתי?
הבית של המשפחה תמיד היה בחווה עצמה. תמיד גרנו כאן, אז זה מה שתמיד הקיף אותנו. בהתחלה, כשהיינו ילדים, סבא גידל עגבניות, תפוחי אדמה, חסה – רק ירקות, כלומר. אחר כך עברנו לתחום של צמחי נוי, שבו אנחנו מעורבים מאז שהיינו ילדים, וגדלנו עם העסק. עבורנו, העסק הוא חלק מאורח החיים.
השוק הזה מרגש אותנו. לראות את כל התהליך, מהייחור, לראות אותם צומחים, את השתילה, צמיחת הצמח והתוצאה הסופית. מאוד מספק להגיע למוצר טוב, שהלקוח הסופי מרוצה ממנו. יש גאווה בעבודה שלך ברמה האישית.
מה היה הדבר הראשון ששיניתם? ולמה?
כשאחי ואני קיבלנו את העסק, היה ממש ברור לנו שכל העבודה הייתה מאוד פיזית, והיה ברור שצריך להתחיל למכן.
התחלנו במודרניזציה של מערכת ההשקיה, כי לא היו שסתומים סולנואידים. זה היה חיוני לקיצור שעות העבודה וכדי לתת לנו יותר שליטה ביבול. אז התחלנו להטמיע מערכות השקיה אוטומטיות, מכונות שתילה, ואחר כך מכונות להובלה של עגלות הצמחים במשתלה. והמשכנו בהמצאות, טוב, במודרניזציה, כדי להתייעל ולהצליח להפיק מוצר טוב יותר בפחות מאמץ.
מה העצה שלך למי ששוקלים להצטרף לעסק המשפחתי או לקבל אותו?
הייתי אומר להם שההחלטה להצטרף לעסק משפחתי במגזר הנוי צריכה להתקבל בהתלהבות ותשוקה, ולא רק מההיבט הכלכלי, כמו שאומרים. חוץ מהרווח הכלכלי האפשרי, צריך לזכור שאנחנו עובדים עם חומר חי, כך שאנו תורמים ליצירת הטבע, ולכן לריבוי הירוק בעולם, שהיום ספג הרבה נזקים. מבחינה כלכלית, אם פועלים מתוך התלהבות ומסירות, עם חזון עסקי טוב, בסוף משיגים את הכדאיות וההצלחה.
מה צופן העתיד?
החלום שלנו הוא שאנשים יותר יאהבו את הנוכחות של צמחים אצלם בבית, כי בסופו של דבר, צמחים בבית מוסיפים לו קצת מהטבע. זה אומר, כמובן, שנוכל להמשיך ולייצר יותר ויותר צמחים, עם התשואה הכלכלית מכך, שחיונית להמשך הצמיחה, ושנוכל לשמור על העסק המשפחתי שלנו.
אנחנו מבינים שעולם ירוק יותר משפיע על הערכים של אנשים. התקווה היא שאנשים יעצרו קצת, שלא נחשוב רק על צמיחה טכנולוגית, ושנוכל לחיות בסביבה טבעית יותר מאשר עכשיו.
צפויים לנו גם אתגרים בעתיד, למשל איתור של זנים חדשים ויצירה של אוספים חדשים. התחלנו בעיקר עם צמחים פורחים, ועכשיו יש לנו אוסף שלם של צמחים ירוקים וסוקולנטים, במסגרת המותג שלנו, @Crasascollection. יש לנו חשבון אינסטגרם, ואנחנו מקווים שזה יהפוך לקו צמחים לגידול בבית. צמחים ירוקים וסוקולנטים דקורטיביים ויפים, שלא מצריכים הרבה תחזוקה, צורכים מעט מים, וידידותיים יותר לסביבה. התקווה, ובמקביל האתגר, הם שהפרויקט יצליח, ושנוכל למלא את הבתים של כולם בצמחים, כדי להוסיף להם ירוק לחיים.